המאבק הציבורי נגד הבניה בתעש השרון והפיכתו לפארק מטרופוליני

 

המאבק הציבורי נגד הבניה בתעש השרון התחיל בשנת 2006, כאשר התגלה לתושבים מרמת השרון והרצליה שהמדינה מקדמת תכנית בניה בשטח תעש שיפונה- תכנית מש/1 של 23 אלף יחידות מגורים ובנוסף שטחי תעסוקה וציבור. (נאמר ששטח תעש יפונה בשנת 2018 ובינתיים נדחה ל 2024). חלק מהבניה מתוכננת על שטח ששייך להוד השרון חלקה על שטח השייך  להרצליה ורובה על שטח ששייך לרמת השרון. 

​

שתי עמותות הוקמו בעקבות ההתנגדות הציבורית.  עמותת 'אחל"ה – איכות חיים לתושבי השרון' שהחלה לפעול בשנת 2006 והתמקדה במאבק הקשור לזיהום המים והקרקע ועמותת 'ריב"ה ריאה ירוקה בתעש השרון' שקודמה  על ידי ישראל כספי בשנת 2012 ומטרתה למנוע בניה ולשמר את הטבע והיער בשטח תעש השרון. 

​

בנוסף לעמותות נאבקים נגד התכנית גם ועד תושבי נווה עמל בהרצליה, עמותת 'אדם טבע ודין', החברה להגנת הטבע וגם עיריות רמת השרון, הוד השרון, הרצליה וכן אנשים פרטיים. על אף שכל הגופים מתנגדים לבניה אין אחידות בין המאבקים של הגופים השונים וקיימות מספר סוגיות שהגופים השונים נלחמים עליהן  בחפיפות שונות - החל מבעית הזיהום (אחל"ה, העיריות) , דרך תכנון הבניה (אחל"ה, החלה"ט, אט"ד, נווה עמל) , בעיות תחבורה (אחל"ה, נווה עמל)  ושמירת טבע  ומניעת בניה בכלל (ריב"ה, העיריות). 

​

בימים אלה, כשהמאבק המשפטי במחוזי לקראת סיום וכנראה תאושר הבניה בתכנית צל זו או אחרת, קיבל המאבק הציבורי רוח גבית על ידי ד"ר דרור בן  עמי יו"ר מרץ הירוקים בהרצליה וחבר מועצה שיצר גוף של ראשי ועדות איכות סביבה ונציגי עיריות מהישובים הסובבים את תעש. בנוסף ל 3 העיריות הרצליה, הוד השרון ורמת השרון -  -גייס דרור מנהלים של יחידות איכות סביבה או פעילים מהמועצה האיזורית דרום השרון, עיריות כפר סבא, רעננה, פתח תקווה, בני ברק ועוד היד נטויה, הללו מגייסים את ראשי העיריות ובקרוב עומדת לצאת הצהרה משותפת. המהלכים נעשים בהתיעצות עם פרופסור אלון טל. כמו כן  מתארגן מסע אופניים מקיף תעש בסתיו תשפ"ב כדי להביע ברגליים ובדוושות את הרצון של ציבור רחב לשמר את השטח ירוק ופתוח לכל הציבור .